פרשת השבוע - תצווה
כז,כ וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית--לַמָּאוֹר: לְהַעֲלֹת נֵר, תָּמִיד.
פרשת השבוע שלנו, ממשיכה בהוראות הכנה או המדריך למשתמש, בשפה העדכנית של ימינו, לאחר, שבפרשה הקודמת התקבלו הוראות ברורות לבניין המקדש,
בפרשה הנוכחית– תצווה, מופיעות הוראות ללבוש הכהנים, ולבניית מזבחות ועוד כמה פרטים שפחות חשוב להתעכב עליהם מבחינה עדכנית...
הוראות הלבוש, הטקסיות ומפרט האקססוריס, המופיעים בפרשה, אינם מתאימים לכאורה, ליהדות, כדת, העוסקת במהות ומבוססת על צניעות ועוסקת פחות במראה, כאן חשוב שנזכור שאנו עוסקים בכתבים של תקופה קדומה, היהדות היא דת יחודית וחדשה בסבך כל התרבויות הפגאניות והשבטיות,
בהם היו חרטומים, כהני דת ובעלי תפקידים ומעמדות מסוגים מגוונים.
בתקופה זו היה חשוב, גם ליהדות לסדר את מעמד הכהנים והמראה המדוייק איפשר להבדילם ואולי חשוב מכך לייצר סטנדרט אחיד, ללא הבדלים בתוכם או פלגים שונים, כדי שיעסקו במהות – שירות המטרה- כשומרי הדת , המתווכים בין העם לאלוהיו, או במילים אחרות שלאף אחד מהם לא יעלה לראש והוא יחליט להתהדר יום בהיר אחד, במצנפת שונה.
יחד עם זאת איני יכול להתעלם משם הפרשה – תצווה וכן, כי לאורך כל פסוקי הפרשה, מופיעים ציווים המתחילים ב-ו....
ועשית, ואתה תדבר, ואתה הקרב, והם יקחו, ועשו, ולקחת, ושמת , ומלאת ושיבצת, והלבשת וחגרת....
עשרות רבות של ציווים ואיני יכול להתעלם מהצויווי היחיד שאינו מופיע כאן והוא במהותו וגם על רקע היום המיוחד היום – יום האהבה, שאינו יום יהודי, אבל בעידן הגלובלי שאנו חיים, לא ניתן להתעלם ממנו :
ואהבת
מבחינתי הציווי הזה הוא כל כך משמעותי, הוא הציווי המרכזי אותו אנו מצווים לזכור בכל חיינו, זהו הכוהן הגדול של חיים מלאי אושר ושפע, כשיש אנרגיה של אהבה, הפחדים מתמוססים, החומות נפרצות והלב נפתח ומאפשר לעצמו להתחבר ולא להתנתק..., אהבה היא הכח החזק בעולם, או כפי שמופיע בשיר השירים, פרק ח', פסוק ז'
מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"
אנרגיה של אהבה מאפשרת לנו ליצור את הפרויקטים הגדולים בעולם, לייצר שלום בתוכינו ולהפיץ את בשורת השלום למרחקים, כשאנו רואים אהבה של אמא לילדה, או בין בני זוג, בין חברים ובעצם בין כל בני האנוש ללא הבדל דת , גזע ומין, אנו מתרגשים ומתמלאים אהבה, בה אנו יכולים לראות את מהות הקיום האנושי , לקבל משמעות אמיתית לחיים, לא כסף שאינו קונה אהבה, לא חומות הגנה, לא את ההרס שהוא תוצר של מלחמות, שנאה, רדיפה , בצע ושאר העוולות..
אהבה היא עבודת הקודש, כהני העם ראוי שהיו מצווים על אהבה , זו אנרגיה שמחזיקה יותר מכל בגד או מצנפת שהן חובשים...
בעולם של היום אהבה נתפסת לעיתים כצינית, מה פתאום שאני אוהב אדם זר ברחוב? מישהו שאני לא מכיר? זה מסוכן, זה מפחיד, אהבה מפילה חומות, כשיש אהבה, איננו מרגישים זרים, כנראה שזה הדבר בגללו אני עושה את מה שאני עושה, בקבוצות שלי, בסדנאות, בטיפולים, במסעות, הדבר המרכזי שאני מייצר בתחילת הדרך הוא אהבה, דרך אינטימיות, אהבה כזו שמתחילה במסע לפתיחת הלב, ברכות, וממשיכה בהסרת החסימות, ההגנות והמסכות ומשם הקסם כבר ממשיך... אז לייצר אהבה- זה מה שאני עושה, אולי זה אומר שאני כוהן של אהבה
והייתי מוסיף עוד מצוות :
ונשמת, וחמלת, והקשבת, וחיברת, ונתת, וראית והיית כן, ופתחת לבבך, והענקת....
שיהיה לכולנו יום אהבה שמח ♥