פרשת השבוע - וישב
{א} וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן:
{ב} אֵלֶּה תֹּלְדוֹת יַעֲקֹב יוֹסֵף בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה הָיָה רֹעֶה אֶת אֶחָיו בַּצֹּאן וְהוּא נַעַר אֶת בְּנֵי בִלְהָה וְאֶת בְּנֵי זִלְפָּה נְשֵׁי אָבִיו וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם:
פרשת השבוע היא סיפור מתגלגל, שניתן גם לראותו בכך שההיסטוריה חוזרת על עצמה, עוד פרק בסידרה דיינסטי - שושלת והפעם בשושלת האבות, יעקב, הבן המועדף על אביו יצחק, בוחר לו בן מועדף, לא לפי בכורתו, אלא את יוסף, הנער הכמעט הכי צעיר מבין אחיו (בנה בכורה של רחל אהובת נפשו), מכל אחיו הבוגרים, לעיתים נראה כי זהו הבסיס לכל הטלנובלות שבאו 3000 שנה ואלפי קילומטרים מארץ ישראל.
יעקב לא מסתיר זאת בשיח (כנראה) וגם במתנות שבראשן כותונת פסים, בימים של היום זה נשמע לא הרבה, חולת פסים ב-19.90 יש באורבניקה, כנראה שבתקופה הקדומה לרקום כותונת עם דוגמת פסים היתה מלאכה נחשבת יותר ודרשה אריגה של חוטים בכמה צבעים- סמל סטטוס שקיבל יוסף והוא הופך למתנשא.
הסיפור המקראי מתגלגל מאהבה והעדפה לבן, דרך קנאת אחים, פגיעה באח, בגידה וכלה בעליה לגדולה, כמו שקרה לאברהם וליצחק ביציאתם לגלות וסיפור על נער חולמני בעל מתנת אל יחודית - פותר חלומות.
החלום אינו מציאות , חלום הוא ראי של תת מודע, החוזר בסמלים ובתסריט דמיוני, לא מציאותי ומעסיק את החוקרים ואותנו משחר הבריאה,
מה אומר לנו החלום... פותר חלומות הוא סוג של קוסם, יחד עם זאת המדע לימד אותנו שחלומות אינם מנבאים את העתיד, בוודאי לא את מה שלא תלוי בך (כלומר הפתרון של חלום שר המשקים אינו יכול לנבא את מעשיו של פרעה), חלומות הם תוצר המחשבה העמוקה ביותר (מעמקי התת מודע) שיכולה לפרש מה שעברנו , מה שמעסיק אותנו במיוחד בימים אלו או זכרון מהותי שנכרת בנו ואולי גם זה עדיין לא מדוייק.
נושא החלומות מעסיק אותי שנים רבות, במסגרת זו גם עברתי קורס בחלומות צלולים ואני מקדיש זמן מסויים בבוקר בחשיבה כאשר אני זוכר את החלומות לבדוק האם היה איזה מסר שהתת מודע שלי מנסה להעביר אלי... מה העיבוד המורכב הזה של המוח אומר לי...
יש המאמינים שעולם החלומות הוא האמיתי ואולי ה-ערות שאנו חווים היא החלום, נושא מרתק שמעסיק אותנו כבני אדם מאז ומעולם, המסקנה העיקרית שלי מהפרשה מופיעה לאחר כל הסיפור המרתק, דווקא בפסוק הסיכום הקצר, לאחר פתרון החלום ועלייתו של שר המשקים לגדולה...
ומה עם יוסף - הרי כל טלנובלה צריכה הפי הנד...
וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ:
כלומר יוסף נשכח בכלא (עדיין, לא מרגש כי אנו זוכרים שיש לסיפור הפי הנד שיבוא בפרשה הבאה),
אולם מי שלא שוכח את נאמניו הוא אלוהים ושכחה ע"י בשר ודם , מחזקת את האמונה שאלוהים אינו שוכח אף אחד, זה אולי הפירוש וכוונת המקרא כמסר עבורינו,
אני לוקח את זה למקום של הודיה והכרת טובה, תזכורת לא לשכוח את מי שעזר לנו, אותו אחד או אחת שהיו עימנו בשעות הקשות וכעת שאנו לא זקוקים להם (לכאורה) פשוט נשכחים מאיתנו,
חייו בהכרת תודה וגימלו למי שהיה עימכם בשעות הקשות הוא ידיד אמת וחבר נפש, ולחלק הפרקטי שבי או במצוות עשה - התקשרו או שילחו הודעה לאדם אחד כזה, שאולי שכחתם, אחד או אחת שהיו לצידכם במשבר או בשעה קשה ופשוט אמרו להם תודה, להודיה אף פעם לא מאוחר ויתכן שתשימו לב שהתודה הזו תגרום לכם לא פחות לאושר מאשר לאותו אדם, אז למה אתם מחכים ?