images.png

פרשת השבוע  -  חיי שרה

כג,ב וַתָּמָת שָׂרָה, בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן--בְּאֶרֶץ כְּנָעַן; וַיָּבֹא, אַבְרָהָם, לִסְפֹּד לְשָׂרָה, וְלִבְכֹּתָהּ.

 

פרשת השבוע מתחילה במותה של שרה, אשתו של אברהם, האם הראשונה לכל הדתות המונותאיסטיות, ליצחק, לישמעאל ולדורותיהם,

בדומה, אם תרצו, למלכה ברוח זמנינו- חאליסי, הראשונה לשמה, דאינריז פרי־סער מבית טארגאריין, משחררת העבדים, הבלתי נשרפת, מלכת מירין, מלכת האנדאלים והרויאנר והאנשים הראשונים ...

 

הפרשה עצמה מלאה במיתות ולידות, בבנים ודורות ומהווה סיכום שורשים לדורות המרכיבים את עם ישראל.

בחרתי להתמקד הפעם בתנועה החדה, אותה עושה אברהם לאחר מות שרה אשתו, איש ההגשמה, אדם שנבחר להיות אבי האומה ועבר כל כך הרבה טלטלות עם המשימה שהוטלה על כתפיו ומשא כה כבד, בזקנתו, בגילו המתקדם – 137 קם מיד ומתחיל בעשיה.

 

אברהם הוא אדם פרגמטי, אדם של עשיה, כזה שקיבל ציווי של לך לך ויצא לדרך - הכי מעשי - נעשה ונשמע

ובהמשך כאשר מקבל ציווים נוספים הוא ממשיך בעשיה, לכאורה נראה ברור,

האמנם ?

אברהם, כמי שאלוהים נמצא לידו ומנחה אותו, אינו משאיר דברים ליד הגורל, אלא קם ומבצע, לכאורה הבטחות אלוהים להרבות את זרעו ולתת לו את כל הארץ חייבות להתקיים, כי הרי הן הבטחות אלוהים, אולם אברהם אינו מחכה שיקרו (אפשר לראות אותו גם להפך- כמי שחיכה עד גיל 137!) ומבין שהוא חייב לעשות מעשה שיתממשו- הוא קובע את גורלו במו ידיו ובעשיה.

 

הוא רוכש נחלה לקבר ואת כל השדה שסביבה וקובע את מקומה של שרה ואת המקום בו יקבר בסוף ימיו (בהמשך הפרק)

ומיד ממשיך למשימתו השניה – לפריטת ההבטחה שקיבל מאלוהים – להרבות את זרעו, מהיכן ? מאלוהים? מהשמיים ?  לא...

 יש לבצע– בנו יצחק הוא ללא אישה שתקיים את ההבטחה להרבות את זרעו, לכן שולח את שליחו להביא אשה בהנחיות ברורות מארץ מולדתו ולא מקרב הארץ בה יושב (כך הוא מאמין שצווה), מסע לא פשוט לעבדו לבחור ולהביא אשה מרחוק , שתצא מבית הוריה לאיש שאותו אינה מכירה, גם המשימה הזו צולחת ובהצלחה מרובה ורבקה הטובה ונדיבת הלב עומדת במשימה , נבחרת ויוצאת מארץ נהריים את כל הדרך לבחיר ליבה להמשיך את השושלת.

אז מה העניין אותו בא להדגיש מבחינתי הפרק החשוב הזה – חיי שרה?

אלוהים, הבורא, היקום או כל כח שתרצו רוקם תוכניות, מבטיח הבטחות, אולם האחריות לביצוע היא עלינו !

אם אברהם היה מחכה (האיש הכי קרוב לאלוהים)- הדברים לא היו קורים ועובדה שלא קרו עד גילו המתקדם, במו ידיו הוא מגשים את הבטחות אלוהים וזה מהות העניין ותפקידינו על האדמה- על מנת שדברים יקחו עלינו לקחת אחריות ולבצע, לא רק במחשבות ובדיבורים, אלא בעשיה.

עולמינו הוא עולם של עשיה ואנחנו מתנהלים בו בהתאם לעשייתינו (אמי היתה אומרת איך שתציע את המיטה כך תישן עליה)

ללמוד , לשוחח ולהרבות חכמה זה חשוב, אולם, אם אין קמח אין תורה-

זו התשובה לכל הפרזיטים או המצפים שהגורל הטוב ישחק עבורם תמיד, האחריות לגורלינו היא רק בידינו.

אז קדימה לעבודה, צאו למסע! זה לא יקרה מעצמו, זה יקרה- כי תעשו ויפה שעה אחת קודם.