itsgoodtobealive.jpg

פרשת השבוע  - ויחי

  וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה

 

פרשת השבוע מתחילה כהרגלה בקודש, במילה ויחי, אך הכוונה היא לסיום חייו של יעקב, הלא הוא ישראל- למוות. ומוות מתחיל בברכה שנותן יעקב (יש יאמרו קללה) על ירושת הארת בידי בניו, עוד חזון למועד.

יעקב מחלק את ברכותיו לכל בניו, לא פוסח על אף אחד משים ברכות ומטיח קללות. בהמשך מגיע אליו יוסף לקבל ברכה על בניו מנשה ואפריים ושוב נעשה אותו המעשה העובר מדור לדור והוא העדפת הצעיר על הבכור, סיפור זה חותם את ספר בראשית שעיקר הסיפורים בו זרועים על בסיס ברכת האב לבן שלא בסדר הנכון, על מלחמות ומאבקים על הבכורה, המגלגלים את כל הסיפורים המקראיים ומשפיעים על כל עמי האיזור ולדורי דורות.

הסיפור לטעמי כאן אינו הבכורה , אלא סיפור של בחירה והמסר העיקרי כאן הוא שהבחירה תמיד בידינו , הגורל אינו נגזר – זה מהותה של היהדות- אין גורל שכתוב מראש- היהדות אינה מאמינה "במכתוב" ומספר לא מועט של פעמים בתנ"ך, מגיעים מהפכים מנבואה מסויימת שהופכת מקלה לברכה ואכן שוב חוזרים לנושא המרכזי ביהדות- החזרה בתשובה, כלומר תמיד פתוחה לו לאדם האפשרות לחזור לדרך הישר, גם אחרי עוולות וחטאים. או כפי שמופיע במסכת סנהדרין ובמשנת הרמב"ם

 

"במקום בו בעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד"

 

בחג הקדוש ביותר ליהדות – יום כיפור בתפילת "ונתנה תוקף"- תפילה המזכירה שבראש השנה הדברים נכתבו, אולם נחתמים רק לאחר יום כיפור, כלומר נשאר פתח בו ניתן לייצר תהליך של חזרה לטוב, להיות צדיק בלב ולשנות את גורלי, זוהי תזכורת קבועה, נוספת...

 

אם נצא רגע מיהדות, דת וכל הנושא הטעון והמורכב הזה, הנתון לפרשנות ולשליחים הלוקחים על עצמם תפקיד בבניית ממסד דתי , חוקים ופרשנויות בהן מוגדר מי דתי ומי לא, מיחכם ומי לא, מי ראוי ומי לא....

נראה שהבחירה היא כלל יסוד ביהדות וזהו המסר העיקרי עבורינו,

לכאורה נבואה של אחד מגדולי אבות ישראל , אולם מהצד השני בחירה להיות מי שאני, אפשר לשקוע תמיד בגורל הכתוב, או בחיים המוכיחים לנו שוב ושוב שזה מה שיהיה, הרי זה ברור וכבר נאמר הכל, אולם...

מספיק לראות כל כך הרבה דוגמאות חיות ל"כשלונות" שהפכו "להצלחות" למהפכים ולגדולי ההיסטוריה שבחרו בדרך ובהתמדה שאותה לא יכול היה אף "גורל" לנצח, אז כמו תמיד הבחירה בידינו וזה החלק המבאס, כי עם בחירה יש אחריות, לא ניתן לאמר זה קרה לי, אני לא אשם, אלא לקחת אחריות (ולא אשמה) ולהתחיל לבחור נכון, לעשות את בחירות הלב וזהו מסע, מסע אל העומק, אל נבכי הנפש החבוטה ממשעולי החיים, אל האור

בחירה ולא בכורה, ברירה ולא גורל – זהו תפקידנו העיקרי כבני אנוש על הפלנטה הזו- להתחיל במסע ואף פעם לא מאוחר.

 

בעוד חודש ושלושה שבועות, אני בוחר לצאת למסע נוסף- למסע הגדול מכולם, לאי בלב האוקינוס, לטבע עצום, למסע אל הבריאה האנושית, למקום בו הנפש נפתחת, הלב פועם בחוזקה, למסע הזה יצטרפו כל מי שבוחרים לקחת את השליטה על חייהם, להפסיק לסבול ולהתחיל לבחור נכון, בסיומו המסע נתחבר לקרנבל השנתי המסורתי באי טנריף, שהוא חגיגת החיים האלה, כי החיים הם בחירה של גם וגם.