file_0_big.jpg

פרשת השבוע  - משפטים

פרשת השבוע משפטים, היא מה שנקרא במעבר חד...

כא,א וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם.

באמצע סיפור יציאת מצריים - העבדות, מכות מצריים, השחרור, הרדיפה והטבעת חילו של פרעה ותלאות בני ישראל במדבר - אנחנו עומדים בפני פרשה שהיא כולה חוקים ודיני תורה, אז לפני ההתעמקות בדינים, במשפטים ובכתוב - אולי שווה לבדוק למה מופיעה כאן פרשה תלושה לכאורה שעוצרת את הרצף הסיפורי...

כשאני צולל לתוך העניין אני מבין שדרושה עצירה מהדרמה, מהסיפור, מהנרטיב לבסיס, חזרה להבנה שעדיין לא מדובר בעם אלא בחבורה של אנשים שהדבר המייחד אותם הוא רקע היסטורי משותף, מכיוון שהשייכות לא ממש ברורה עד הסוף לעם שישב לא מעט שנים (וקשות בניכר), אנו יכולים, אולי, רק להשוות זאת למה שאנחנו מכירים מסיפורי ההורים שלנו, כמה קשה היתה קליטתם של העולים החדשים מאז קום המדינה- כל כך הרבה פערי תרבות ומנטליות במעבר מחברה לחברה, שינויים שלא תמיד אפשריים בכלל לדורות הראשונים וזה עוד בעידן המודרני בו הישרדות אינה עניין יומיומי, לחברה בעולם העתיק שצועדת במדבר הישרדות היא עניין יומיומי, מים , מזון ומחסה בפני פגעי הטבע ושבטים תוקפים , מחלות ועוד

לכן עם מאוחד גם בחוקים משותפים , עליהם הוא מסכים- זוהי הבניה של דרך , של ערכים קולקטיבים, של מה שהופך חבורה לשותפים ומאפשר להם לבנות חברה מודרנית (בה "לא כל דאלים גבר")

בדיוק כאן, אחרי הניסים הגדולים, יש צורך בתזכורת לישראל שמה שמאחד אותם מעבר לרצון המשותף הוא גם ברית, בינם לבין אלוהים , אולם בעיקר בינם לבין עצמם וכך מרבית החוקים הם בין אדם לחברו , מדובר בקובץ חוקים - העוסקים בכבוד האדם, בערך החיים ובצדק חברתי. כמובן שאם ניקח את זה למושגים של היום זה נראה ערכאי ולא מעודכן - חוקי עבדות, חמורים ונזקי שוורים וכו...יחד עם זאת רבים מהחוקים מתאימים גם להיום 

במעמד הר סיני מבסס למעשה משה את קובץ החוקים המלווה לא רק את עם ישראל אלא גם את החברה המערבית המודרנית עד היום, היהדות היא דת פורצת דרך, חוקיה החברתיים מדהימים בקנה מידה היסטורי , לפעמים נראים לנו הדברים כמובנים מאליהם ואנו נוטים לעסוק בחוק כזה או אחר - כדוגמת אכילת חלב ובשר , תמיכה באלמנות ונזקקים, אבל המהות ולא חוק כזה או אחר היא הדבר הגדול, האמיתי.

לקראת סיום הפרשה החתימה על הברית

כד,ז וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם; וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע.

אחד מהמאפיינים הייחודיים של עם ישראל מתמצה בנושא של נעשה ונשמע, כלומר אנחנו כבני אדם, מה זה אומר נעשה ורק אחר כך נשמע, אולי לא מתאים לי לעשות הכל ? מדוע יש צורך בצייתנות עיוורת והאם היא בכלל אפשרית? אני מניח לרגע בצד, ענייני דיומא של לבחור חולצה, לאכול במסעדה כזו או אחרת ואפילו לקנות רכב מסוג מסוים למרות שמדובר בעשרות או מאות אלפי שקלים, אלא יותר בענייני כיוון בחיים החלטות הרות גורל שמשפיעות עלי ועל הסובבים אותי.

הפירוש שאני נוטה ללכת לפיו הוא ההבנה שיש דברים גדולים שניתן להבינם רק לאחר עשיה, כלומר רק לאחר שאצא לדרך אוכל להבין את מהות הנושא, המהות תתברר עם הדרך, משפט שאני כל כך אוהב ומיישם ביום יום - "הדרך חכמה מההולכים בה" משפט מספר הטאו (הדרך) של לאו צה לפני כ-3000 שנה בקירוב, החכמה הזו נמצאת גם אצל פו הדב (אפשר לקרוא בספר הטאו של פו), לכן כששואלים אותי מה אני עושה, מה המטרה ואיך יש לי את האומץ לצאת לדרך - זה "הנעשה ונשמע שלי" , כי הדרך חכמה, היא כבר תראה לי את כל מה שאבקש, או אם תרצו להתחבר לכך שמילים לא יסבירו אלא רק החוויה. רבים מהאנשים שאני משוחח אתם אומרים לי "יש לי קושי בקבלת החלטות, אני חייבת לשפר את זה", למה ? כי זה מעיק, גוזל זמן ומעייף, לי אין - זו בדיוק הסיבה.

 

מזמין אתכם לבדוק :

איזה ציון הייתם נותנים ליכולת קבלת ההחלטות שלכם מ-0-100?

האם הייתם פעם בחיים במצב של נעשה ונשמע , היכן זה היה ?

האם הייתם רוצים להיות בנעשה ונשמע בדברים מסוימים וגדולים בחיים שלכם ? 

תודה על מי שאתם  נתראה בפרשה הבאה