מסעות של הלב

א וַיְהִ֕י מִקֵּ֖ץ שְׁנָתַ֣יִם יָמִ֑ים וּפַרְעֹ֣ה חֹלֵ֔ם וְהִנֵּ֖ה עֹמֵ֥ד עַל־ הַיְאֹֽר:

 

פרשת השבוע ממשיכה את רומן המתח התנ"כי אודות חייו ופועלו של יוסף ואף מעלה עלילה פתלתלה, שסופה עדיין רחוק, עלילת המשנה היא היותו של יוסף סגן נשיא האימפריה המצרית בעת העתיקה, כבוד של מלכים...

​

מא וַיֹּ֥אמֶר פַּרְעֹ֖ה אֶל־יוֹסֵ֑ף רְאֵה֙ נָתַ֣תִּי אֹֽתְךָ֔ עַ֖ל כָּל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם:

 

העלילה המרכזית היא הסיפור של יוסף ואחיו והמתח בשיאו, האחים החוזרים למצריים נתקלים ביחס קשה, האשמות , תרגילי רמיה ומבחנים חוזרים ונשנים,

האם זה בגלל שיוסף אינו סולח? האם ראוי שיסלח ? אולי היינו מצפים לזאת מיוסף, שיד אלוהים נגעה בו והוא חכם ומתקדם מאחיו ומתגלה כבעל כושר ניהול ברמה של שליט אימפריה, אז למה הוא מעמיד את אחיו במבחנים חוזרים ונשנים ? למה הוא מתאכזר אליהם? נקמה שמוגשת קר? או קושי שלו לסלוח?

 

הפרשה הקודמת הסתיימה בשכחת יוסף בבית הכלא – סיפור עצוב – "נרקב בכלא",

זו הנוכחית מתחילה לאחר שנתיים, קפצנו שנתיים בזמן, תקופה לא פשוטה, כפי שאפשר רק לנחש ובטח לא לדעת מה עובר על אסיר בכלא המצרי, כאשר הוא מואשם באונס... כנראה מחזק את המשפט מה שלא הורג מחשל (ועוד איך) – כמה קשה הוא ליבו מול אחיו...

​

זוַיַּ֥רְא יוֹסֵ֛ף אֶת ־אֶחָ֖יו וַיַּכִּרֵ֑ם וַיִּתְנַכֵּ֨ר אֲלֵיהֶ֜ם וַיְדַבֵּ֧ר אִתָּ֣ם קָשׁ֗וֹת וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ מֵאַ֣יִן בָּאתֶ֔ם וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִשְׁבָּר־ אֹֽכֶל:

 

הסיפור הנוכחי הוא מרתק וכנראה שגם שימש השראה לסרטים רבים שנעשו במאה האחרונה ברוחו, אדם שניצל ממוות, עולה לגדולה ושוב לא שופר עליו גורלו והוא מתגלגל לפי התהומות ואז עולה שוב לגדולה – הפעם למשרת סגן האימפריה המצרית, משהו כמו סגן נשיא ארה"ב של היום (וואו) ואז סוגר חשבונות- מעורר אצלינו את חוש הצדק.

 

אני רוצה להתמקד דווקא בשנתיים האלו, אלו השנתיים שאינן מדוברות ומוזכרות,

לכן פחות במה שקרה בהן בפועל, אלא במה שקרה במוחו של יוסף.

אני מניח שהוא נע בין תקוה ליאוש, כאסיר במצריים, יש לגייס כוחות אמונה מיוחדים על מנת לשרוד והוא אכן שרד את המבחן הגדול, נשאר אנושי וקופץ משם בחן ובקלילות למפגש עם מלך מצרים שמזהה את יכולות הניהול המיוחדות שלו ואת כישוריו הנדירים (מעבר לכל חרטומי מצריים).

יוסף אינו רק פותר חלומות הוא גם מוציא פתרונים (פתרונים רק לאלוהים), הוא מנהל פרקטי , הרואה את החלום, יודע לפרשו ולמצוא פתרון שמציל את מצריים, לעומת כל העמים האחרים מסביב הגוועים ברעב.

 

איך מגייסים את כל הכוחות האלו ? מאיין הטראסט המדהים הזה ?

ושוב אני חוזר לספרו של ויקטור פרנקל- "אדם מחפש משמעות", בדיוק כמו סיפורו של הפסיכותרפיסט מאושוויץ, גם כשאתה בבור הגדול ביותר, אם זה מצריים של העת העתיקה ואם זה 3000 שנה אחרי בגרמניה הנאצית , במחנה ריכוז, כשאתה זוכר ומבין שיש משמעות לחייך, יש טעם לחיים ואתה יכול להתגבר על הכל.

 

וליוסף היה יעוד ברור– הרי הוא ידע שהוא יהיה מנהיג – הוא ראה זאת בחלומותיו, מכאן מגיע האמון, האמונה הכל כך חזקה.

 

מהו יעודכם ? מה הטעם לחיים מעבר לעבודה, חופשה, זוגיות, ילדים, כסף – כל אלה אינם יעוד, אלו נושאים משותפים למרבית האנשים וכשהם עומדים בפני שבר – מחלה, גירושין, פיטורין, משבר כלכלי, הם נשברים, מתרסקים, החלום לכאורה התנפץ, בדיוק כפי שקרה ליוסף- שנתיים בבית כלא מצרי לפני 3000 שנה ! 

לעומתם היעוד הוא החלום הגדול, הוא המחזיק את התקוה לחיים והוא גדול מאיתנו- חובתינו לעצמינו, אם כך היא למצוא אותו

האם אתם חולמים ? האם אתם מרשים לדמיון שלכם לרגע לתפוס מקום , להוליך אתכם למחוזות ליבכם , זה שאינו עובד לרגע בכפיפה עם השכל ?

 

מוזמנים לעשות זאת יחד איתי במסעות שלי , במפגשים איתי בקליניקה, בטבע, בקבוצה, המסע אל היעוד שלכם גם מתחיל מקץ.... (השלימו את החסר)